עגלת הקניות שלך ריקה

לחיים! לחיים!

“רבי, אני רוצה ברכה לילדים!” הרבי אמר לו “והרי כבר קיבלת?” אך הוא מתעקש.. ■ בו במקום הוצאתי את המכתב מהרבי והראיתי את זה לרופא באומרי כי יש לי ברכה מהרבי. ■ שני סיפורים על הרבי מליובאוויטש

בהתוועדות חסידית סיפר הרב שמעון בקרמן מכפר חב"ד:

לחיים! לחיים!

האמת שכולנו צריכים לדעת כי אי לאו האי יומא בו התקרבנו לחב”ד, אז מי יודע היכן היינו היום. כל מה שיש לנו זה בזכות הרבי. כל החיים שלנו זה הרבי.

לקראת י’ שבט תשד”מ או תשמ”ה נסענו לרבי כמה מאנ”ש. בטיסה עמדנו בסוף המטוס כאשר לפתע עבר במקום יהודי עם זקן ארוך, נכה שסוחב רגל. הוא הלך לידינו הלוך חזור, נראה היה שרוצה לומר לנו משהו. לבסוף ניגש ואמר “לפי חזות פניכם אתם נראים כחב”דניקים”. השבנו בחיוב והוספנו שאנחנו נוסעים כעת לרבי. אומר לנו היהודי: “אני רוצה לספר לכם סיפור שבדידי הווה עובדא.

“כשהייתי צעיר התגוררתי בעפולה. פעם הגעתי להתפלל בבית הכנסת כשלפתע ניגש אלי השליח הרב חיים שלום סגל ואמר לי: ר’ יהודי, למה אתה עצוב? עניתי לו שיש לי בעיות. הוא ביקש שאספר לו, אבל השבתי לו: מה אתה יכול לעזור לי? הוא לא עזב אותי והפציר בי שוב ושוב עד שסיפרתי לו כי יש לי בן עם מכאובים ובעיות שעבר הרבה צרות בחייו, וכעת הרופאים בבית הרפואה ‘העמק’ החליטו שצריך לנתח אותו. השליח הרב סגל השיב לי: אז מה אתה עצוב, יש רבי בישראל, ת ת רבי! אמרתי לו: מה ל ת רבי והרי אני חסיד בעלז?! הוא לא וויתר ואמר: אם יש לך בעיה ת ת רבי! השבתי כי המכתב כבר לא יעזור לי כיון שהניתוח יתקיים בעוד ימים ספורים, ועד שהמכתב יגיע ותחזור תשובה יחלפו שבועות. הרב סגל לא וויתר ואמר לי שמקובל אצל חסידים שכשכותבים לרבי המכתב מיד מגיע לרבי והברכה נתונה.

לא יכולתי לסרב לו וכתבתי לרבי. כעבור זמן קצר קיבלתי מכתב תשובה מהרבי. הרבי לא מכיר אותי, לא יודע מי אני, אבל הוא עונה לי במכתב ברכה כשבסופו הוא כותב נ. ב. בטח ידוע לכבודו התקנה של מורי וחמי אדמו”ר הריי”צ להגיד חת”ת כל יום, ואם לא שמר על זה עד היום, אזי שיתחיל לומר וכו’.

לא הבנתי למה בדיוק הרבי מתכוון, וגם לא ייחסתי לזה כובד ראש מיוחד, כיון שהייתי כה טרוד בבעיות שלנו. שמתי אפוא את המכתב בכיס והמשכתי הלאה.

אחרי כמה ימים הוכנס בני לבית רפואה כדי לבצע את הניתוח. יום קודם לכן ערכו לו את כל הצילומים הדרושים. למחרת אני ורעייתי ישבנו מחוץ לחדר ניתוח ואמרנו תהילים. באמצע הניתוח אנו רואים משהו מוזר; אנשים נכנסים ויוצאים מחדר הניתוח בצורה לא מקובלת. בין האנשים זיהיתי את אחד הרופאים. נבהלתי מאד. פניתי ואמרתי לו בחרדה “ד”ר, מה קרה?” הרופא השיב לי: הכנסנו את הילד לניתוח עם כל תיק הצילומים שלו שמראים את הבעיה. רגעים ספורים לפני הניתוח החליט הרופא המנתח כי הוא רוצה לעשות עוד צילום. ערכו את הצילום הנוסף - וכלום, לילד אין כל בעיה... חשבנו שאולי המכונה מקולקלת, ועשינו צילום נוסף במכונה אחרת, אך גם שם לא זיהינו כלום. לילד לא היתה כל בעיה. הזעקנו גם את הרופאים הגדולים כדי לחשוב ביחד מה קרה לפתע?!

בו במקום הוצאתי לו מהכיס את המכתב מהרבי והראיתי את זה לרופא באומרי כי יש ברכה מהרבי.

“מאז הכל בסדר” - סיים אותו יהודי את סיפורו בגובה עשרים אלפים רגל - “אמנם אינני חסיד חב”ד אבל את שיעורי החת”ת אני שומר מידי יום. גם הילד רץ ככל חבריו”.

מוסיף ומספר הרב שמעון בקרמן:

לפני כ-‏13 שנה הגעתי לכפר הנוער של הכפר הירוק כשלפתע ניגשה אלי אשה שהציגה עצמה בשם חנה ואומרת לי שיש לה בעיה. היא סיפרה כך: יש לי בן ששנים מספר חלפו מאז נישואיו ועדיין אין לו ילדים. אמרתי לה שתגיד לבנה שיכתוב מכתב לרבי ויבקש ברכה. היא השיבה כי הוא לא יודע מי ומה. התעניינתי היכן הוא מתגורר והיא ענתה לי - בהרצליה. הצעתי שיכנס לבית חב”ד בהרצליה ויכתוב שם מכתב לרבי.

כעבור שבוע היא מגיעה אלי ואני שואל אותה “נו, מה חדש?” והיא אומרת שבנה הגיע לבית חב”ד בהרצליה שם אמרו לו שבמקום שיתוב לרבי.. עדיף שייסע אליו!...

הוא אכן עשה כך ונסע לרבי. כשהגיע לרבי הוא עבר בחלוקת הדולרים ואומר לרבי “אני מבקש ברכה לילדים!”. הרבי שאל אותו לשמו ושם רעייתו ושמות האמהות, והוא נתן לרבי את השמות, והרבי ברכו.

בשבוע הבא הוא עבר שנית וגם הפעם אמר: “רבי, אני רוצה ברכה לילדים!” הרבי אמר לו “והרי כבר קיבלת?” אך הוא מתעקש על שלו...

כעבור חודש נפקדה אשתו ובאותה שנה עשו חגיגה גדולה בברית המילה. במהלך הברית קמו בני הזוג וסיפרו את הנס שעשה להם הרבי, וכי בזכותו נולד להם בנם.

לא חלפו כמה ימים ולביתם הגיע הגזבר של היישוב. “למה לא סיפרת לי על ‘הסגולה?’ שאל והוסיף כי הוא נשוי בשנית אך הוא מבקש ברכה לבן מנישואיו הנוכחיים. הלה הציע לו שי ת רבי ויבקש ברכה. גזבר היישוב אכן עשה כך, וכעבור שבועיים התקשרו אליו ואמרו לי כי הרבי ענה לבדוק את התפילין והמזוזות.

כשסיפר זאת הגזבר לחברו (אבי הבן) שאלו החבר: אז מה עשית? ענה הגזבר “אני לא עשיתי חשבונות. נסעתי לבני ברק וביקשתי את התפילין הכי מהודרות שיש, המזוזות הכי מהודרות, והחלפתי הכל”.

כעבר חודש הוא הגיע וסיפר שיש בשורות טובות...

שתף לחברים

שתף